בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על משקפי מולטיפוקל multifocal. מהם משקפי מולטיפוקל ולמי הם מיועדים? מדוע עדשות מולטיפוקל יקרות מעדשות ראיה רגילות?
משקפי מולטיפוקל הם משקפיים בעלי עדשות מולטיפוקל, כלומר – עדשות רב-מוקדיות.
עדשות אלה אינן בעלות מוקד רק לרחוק או רק לקרוב (כמו במשקפיים רגילים), אלא הן נותנות מענה לכל המוקדים (לכל המרחקים).
רוב ציבור מרכיבי המשקפיים סובל מקוצר ראיה. המשמעות היא שבטווח קצר אנו רואים היטב, אך ככל שאנו מביטים רחוק יותר כך הראיה שלנו לקויה יותר. זהו קוצר ראיה.
מגיל מסויים, לרוב בשנות ה-40 לחיינו, מתחילה תופעה נוספת – קושי בראיה לקרוב.
הסימנים הראשונים של התופעה הם הרחקת העיתון או הסמארטפון מהעיניים כדי לראות טוב את הכתוב. חלקנו נאלץ להוריד את משקפי הראיה הרגילים שלו כדי להצליח לקרוא.
המשמעות היא שכעת יש לנו בעיית ראיה בשני מוקדים: גם לרחוק, וגם לקרוב. משקפי הראיה הרגילים שלנו, אלה שעזרו לנו לרחוק, אינם עוזרים לנו לטווח הקרוב (ואפילו מפריעים).
כל האמור טוב ויפה, אלא שהעולם המודרני לא מתחלק רק ל"קרוב" או "רחוק".
למעשה, חלק ניכר מזמננו אנו מבלים בטווח הביניים. זה הטווח בו המחשבים שלנו נמצאים, הטאבלטים ואפילו צלחת המזון שלנו.
משקפי המולטיפוקל פותרים גם את בעיית טווח הביניים ולפיכך הם נקראים משקפי מולטיפוקל, כלומר, רב-מוקדיות. (בניגוד למשקפי ביפוקל שיעילים לשני טווחים בלבד – קרוב ורחוק).
עדשות המולטיפוקל מחולקות לשלושה איזורים- קרוב, ביניים, רחוק:
בחלק התחתון – נמצא איזור הקריאה, איזור הטווח הקרוב.
בחלק העליון – נמצא איזור הטווח הרחוק.
מאחר והמעבר בין שני האיזורים הוא חלק והדרגתי, הרי שמתקבל לו במרכז העדשה – איזור עבור טווחי הביניים.
במילים אחרות, כאשר אדם מביט דרך חלקה התחתון של עדשת מולטיפוקל, הוא נמצא באיזור הטווח הקרוב – וככל שירים את עיניו מעלה לאט לאט, כך האיזור בעדשת המולטיפוקל שלו מותאם לטווח רחוק יותר ויותר.
כך אנו מקבלים עדשה רב-מוקדית, עדשה שבה יש למעשה אינסוף מוקדים.
מבנה עדשת המולטיפוקל אינו פשוט.
כדי להצליח לייצר עדשה המלוטשת באופן כזה שתכיל אינסוף מוקדים, נדרש לא מעט מאמץ. הדבר כרוך בהתגברות על לא מעט אילוצים טכנולוגיים ופיסיקאליים.
התוצאה המתקבלת היא אכן עדשה רב-מוקדית, אך במבנה של תעלה (באנגלית משתמשים במונח מסדרון – corridor).
צידי התעלה בעדשת מולטיפוקל הם שטחים מתים. אין להם ערך אופטי, הם אילוץ בייצור העדשה.
עדשות מולטיפוקל איכותיות יצטיינו בתעלה רחבה ובמעט שטח מת. עדשות פשוטות יותר עשויות להציג תעלה צרה ושטח מת נרחב למדי.
מקובל לחשוב לפיכך, שלעדשות הפשוטות יהיה קשה יותר להסתגל – עקב הצורך של המרכיב להתרגל למגבלה ו"לדייק" או "לקלוע" בדיוק לתעלה הצרה.
מנגד, רבים טוענים כי ממילא באופן טבעי העין מתמקמת במרכז העדשה ולפיכך אין צורך להגזים בחשיבות רוחב התעלה.
בעקבות המבנה המיוחד של עדשות המולטיפוקל, נדרשת תקופת הסתגלות קצרה.
מדובר בתקופה קצרה שבין כמה שעות לבין כמה ימים, שבמהלכה מרכיב המשקפיים לומד כיצד להשתמש במשקפי המולטיפוקל.
למרות האגדות האורבניות שנקשרו לנושא ההסתגלות למולטיפוקל, הרי שבסופו של דבר מדובר בתהליך פשוט.
על המרכיב להתרגל לדעת היכן הוא "ממקם את העיניים" על עדשת המולטיפוקל שלו בכל סיטואציה. רוצה לקרוא? הסתכל דרך החלק התחתון של העדשה. מחשב? דרך מרכז העדשה וכו'.
אם-כן, הסתגלות למולטיפוקל היא במילים פשוטות – בעיקר הבנה כיצד להשתמש במשקפיים. הסתגלות קלה היא פועל יוצא של הפרמטרים הבאים:
במילים אחרות, אחד המרכיבים העיקריים בהצלחה הוא פשוט הסבר מקיף כיצד והשתמש במשקפי מולטיפוקל.
כל הזכויות שמורות © ל-multifocal.info